קפוצ'ינו – Cappuccino , הוא משקה מסורתי איטלקי שהפך לאחד המשקאות הפופולריים בעולם.
הגדרת משקה הקפוצ'ינו בארגון הקפה הייחודי ה־SCA (Specialty Coffee Association)
מתייחסת לסטנדרט מדויק של יחס, מרקם, וטמפרטורה של המשקה.
"משקה מבוסס מנת אספרסו אחת (single shot), עם חלב מוקצף במרקם מיקרו־קצף (microfoam), בנפח כולל של 150–180 מ"ל.
- המשקה מורכב ממנת א
ספרסו אחת (25–30 מ"ל)
- חלב מוקצף עם מרקם חלק ומבריק (microfoam) – לא קצף יבש ולא חלב נוזלי מדי
- בנפח כולל של 150-180 מ"ל
- בטמפרטורה הגשה של 55-65 מעלות צלזיוס
- עם איזון בטעם כך שיהיה שילוב ברור של טעמי הקפה והחלב - לא שהחלב יכסה את הקפה.
- מוגש בספל פורצלן בנפח של 200-220 מ"ל ואסור שיהיה חם מידי.
הערה - הקפוצ'ינו הוא לא לאטה קטן, אלה משקה אחר עם שכבת קצף עבה ואוורירית, אך עדיין חלקה וקלה לשתייה, לא "קצף סמיך שאפשר להשתמש בכפית".
ההגדרה של קפוצ'ינו השתנתה בשנים האחרונות. פעם נהגו להכין קפוצ'ינו משליש אספרסו כפול או ארוך (60 מל) שליש חלב חם, ומעל שליש חלב מוקצף. אך מאז שחדר לעולם הקפה ההקצפה מיקרובועות, זה השתנה.
ההיסטוריה של המשקה:
היסטוריית הקפוצ'ינו היא מרתקת ומשקפת את המסע של הקפה באירופה ואת הקשר בין תרבות, דת וטעם:
הגירסה הרשמית טוענת שהשם "קפוצ'ינו" מגיע מהמילה האיטלקית "Cappuccini", שזהו שמם של נזירי מסדר קפוצ'ין (זרם פרנציסקני של הנצרות הקתולית). לנזירים אלו היו גלימות חומות עם כובעים מחודדים (קפוצ'ים). צבע משקה האספרסו החום עם שילוב החלב המוקצף הזכיר את צבע הגלימה. ומכן שם המשקה.
כבר במאה ה-17 באירופה התחילו להוסיף חלב לקפה כדי לרכך את הטעם המריר.
אז כיצד נולד הקפוצ'ינו המודרני?
כאשר הומצאה מכונת האספרסו בתחילת המאה ה-20 באיטליה, נולד הקפוצ'ינו כפי שאנו מכירים אותו: אספרסו עם שכבה עבה של קצף חלב.
בשנות ה-30 וה-40 הקפוצ'ינו היה מוגש עם קצפת מעל, אך בשנות ה-50, עם שיפור טכנולוגיית הקצפת החלב, הוחלפה הקצפת בחלב מוקצף בעזרת הקיטור ממכונת האספרסו.
התפשטות המשקה בעולם:
בשנות ה-80 וה-90 הקפוצ'ינו הפך לפופולרי מאוד גם מחוץ לאיטליה, במיוחד בזכות רשתות כמו סטארבקס שהפיצו אותו בארה״ב ובעולם כולו.
כיום נחשב הקפוצ'ינו לאחד ממשקאות הקפה הפופולריים ביותר בעולם.
הקפוצ'נו התפשט לכל העולם וכמעט בכל מדינה לפעמים בכל מחוז או בית קפה מגישים אותו אחרת.
המשקה הבסיסי של אספרסו חלב וקצף חלב הוא המכנה המשותף לכולם. אך יש כאלו שמוסיפים מרכיבים שונים או משנים את הכמויות של המרכיבים השונים.
להלן אופן הכנת קפוצ'ינו בכמה מדינות בעולם, בכל אחת מהמדינות עשו טוויסט למשקה ושמו דגש על מרכיב אחר:
איטליה – המקור של הקפוצ'ינו: שליש אספרסו, שליש חלב חם, שליש קצף חלב
לרוב מוגש בכוס חרס עברה לשמירה על החום.
וחשוב לדעת. באיטליה נהוג לשתות קפוצ'ינו רק בבוקר מקסימום עד 11, ולעולם לא אחרי ארוחת צהריים – כי חלב נחשב כבד מדי לעיכול בשעות מאוחרות יותר. רק התיירים מזמינים קפוצ'ינו בשעות מאוחרות
אוסטריה - באוסטריה במקום קפוצ'ינו יש את ה"קפוצינר" (Kapuziner), שמכיל מנת אספרסו כפול או קפה פילטר בתוספת קרם שמנת ומפזרים מעל קקאו או אבקת שוקולד.
הרבה פעמים מגישים עם המשקה גם כוס מים או סודה קטן בצד (כמו בכל הזמנה של קפה בווינה).
אוסטרליה ווניו זילנד - הקפוצ’ינו ב-2 המדינות נעשה כמו באיטליה רק בכמויות גדולות יותר של קפה וחלב והוא מוגש בכוסות גדולים ומפזרים מעל שוקולד מגורד או קקאו מעל קצף החלב (מיקרו בועות) החלק.
ארה״ב - הגרסת האמריקאית לקפוצ’ינו היא גדולה והיא מכילה יותר חלב. מגישים את הקפוצ'ינו בכוסות גדולים של כ־350–600 מ"ל! (מי שראה את הסדרה חברים מכיר).
הרבה פעמים הלקוחות מבקשים תוספת טעם כמו וניל, קרמל, קצפת ועוד, מה שהופך את המשקה (שהוא בוודאי לא קפוצ'ינו מקורי) למשקה קינוחי.
ברזיל
- הקפוצ'ינו בברזיל הוא **קינוח בפני עצמו**:
- לרוב מכיל **שוקולד חם**, קינמון, ולעיתים גם **חלב מרוכז** (!).
- המשקה מתוק, עשיר, ולעיתים רחוק מהגרסה הקלאסית – אבל מאוד פופולרי.
גרמניה - בגרמניה בחלק מבתי הקפה מגישים את הקפוצ’ינו עם שמנת מוקצפת במקום קצף חלב, במיוחד באזורים היותר דרומיים במדינה. וגם כאן פופולרי לפזר אבקת קקאו או קינמון מעל.
ישראל - אצלנו הפכו את היוצרות וקוראים למשקה "הפוך" גם אם מזמינים הפוך, או קפוצ'ינו מקבלים את אותו המשקה. ברוב בתי הקפה פחות מקפידים על הפרופורציות הקלאסיות.
ומסתבר שהרבה ישראלים אוהבים את "ההפוך" שלהם חם מאד. מה שממש נוגד את המקור.
צרפת - הקפוצ'ינו הצרפתי די דומה לאיטלקי בבסיסו, אולם הוא מוגש בהרבה מקרים עם קצפת (Crème Chantilly) מעל ולפעמים הם מפזרים עליו קקאו או קינמון.
כמו כן הרבה מקומות מגישים אותו בכוסות זכוכית כדי לראות את השכבות.
