רמת חומציות המים - PH

חומצה: חומר המשחרר יוני מימן בתמיסה.

בסיס: חומר המסוגל לקשור יוני מימן חופשיים ובצורה כזו "להעלים" אותם מהתמיסה.

PH: סולם המבטא את ריכוז יוני המימן בתמיסה, או במילים פשוטות "חומציות המים" (ההגדרה הטכנית היא: מדד הפעילות של יוני המימן (H+).

סולם ה-pH הנע בין מ-14 ל 0 (0 זו החומציות המקסימלית). הסולם הוא לוגרתמי. כלומר PH=7  גדול פי 10 מ-PH=6

PH הנע מ-0 עד 7 נחשב חומצי (ככול שקטן יותר חומצי יותר)

PH הנע מ-7 עד 14 נחשב בסיס (ככול שגבוה יותר, יותר בסיסי)

PH שווה 7 נחשב לנטרלי.

רמת ה-PH במים

רמת ה-PH של מים טהורים (H₂O) הוא 7 ב-25⁰ מעלות צלזיוס. אולם, כשהם נחשפים לאטמוספירה המים נחשפים גם לפחמן דו חמצני (CO₂) ומשחררים יוני מימן מה שהופך את המים לחומציים וערך ה-PH שלהם יורד ומגיע לערכים שבין 5.5 ל-5.2

באופן תאורטי אפשר להגיע ל-PH  נמוך מ-0 או גבוה מ-14 אבל זה לא מקובל.

במים זורמים בברז ה-PH  בדרך כלל נע בין 6.5 ל-8.5. במים מינרלים ה-PH יכול לנוע בין 6 ל-8.5

באופן כללי, מים עם pH נמוך (קטן מ-6.5) נחשבים חומציים, רכים, ומאכלים. לכן, המים יכולים לגרום לשחרור יונים של מתכות כגון: ברזל, מנגן, נחושת, עופרת, אבץ מהאקוויפר, אבזרי מים, וצנרת. לכן, מים עם pH נמוך יכולים להכיל רמות גבוהות של מתכות רעילות ולגרום לנזק לצנרת מתכת, ולמכונות המכילות מים באופן קבוע כגון מכונות אספרסו.

במקרים אלו נוצרות בעיות אסתטיות כגון טעם מתכתי או חמוץ, הכתמה של כביסה, וכתמים אופייניים "כחולים ירוקים" של כיורים וביוב.

הדרך העיקרית לטיפול בבעיה של pH נמוך במים היא ע"י שימוש במנטרל. מנטרל הנמצא בכניסת הבית הוא פתרון למים המונע ממים להגיב עם צנרת הבית או עם מכשירים המלאים במים לגרום לקורוזיה. מנטרל טיפוסי הוא אפר סודה. בנטרול עם אפר סודה אנו מגדילים את תכולת הנתרן במים.

מים עםPH  גבוה (מעל 8.5) הם בסיסיים ויכולים להצביע על כך שהמים הם קשים. מים קשים אינם מהווים (כפי שידוע לנו עד היום) סיכון בריאותי. אולם הם גורמים לבעיות של הצטברות אבנית: הקטנת קוטר צנרת, הצטברות על גופי חימום והקטנת יעילותם, גורם למים לקבל טעם אלקלי שהופך את טעם הקפה למר ומקטין את יכולת העיבוד של סבון המקציף הרבה פחות. (ראו פרק על האבנית)

בדרך כלל בעיות אלו מופיעות כאשר רמת הקשיות עולה 100 מיליגרם לליטר (mg-CaCO₃/L). אפשר לרכך מים על ידי שימוש במרכך רזין, מרכך העובד בשיטה של חילופי יונים, או הוספה של תערובת סיד-סודה, אבל שני התהליכים האחרונים עלולים להגדיל את תכולת הנתרן במים.

רמת ה-PH   במספר משקאות/נוזלים

 

כלורידים – מהווה אינדיקציה למליחות המים. ככל שהמים פחות מלוחים, רמת הכלורידים יותר נמוכה, והמים טובים יותר למי שתיה ולחקלאות. 

קשיות - נמדד כ- CaCO3 – רמות יוני הקלציום (סידן) והמגנזיום במים. מאחר והמים המותפלים אינם מכילים מגנזיום. יוני הסידן אחראים להיווצרות משקעי אבנית במערכות ובצנרת - ככל שהמים יותר קשים, הם יותר משקעים.

עכירות – מבטא את רמת צלילות המים. עכירות נמדדת כיכולת של אור לעבור דרך חלקיקי המים, והיא מהווה מדד לאיכות המים. עכירות ברמה המקסימלית המותרת (1 יע"ן), אינה נראית לעין, אלא ניתנת למדידה באמצעות מיכשור בלבד