קשיות המים מורכבת מ-2 סוגי קשיות:
קשיות פחמתית או קרבונט שזה למעשה כמות הסידן והמגנזיום במים וקשיות כוללת (total hardness) המתייחסת גם לחומרים אנאורגניים נוספים שיש במים.
סט זה של 2 בקבוקים מאפשר לכם לקבל ההערכה מלאה של איכות המים שלכם. הסט מודד בנפרד את הקשיות הפחמתית ואת הקשיות הכוללת.
בדיקה זו תאפשר למשתמש לדעת את קשיות הפחמתית (כמות אבן הגיר) של המים לפני הכנת כוס הקפה שלכם.
הסבר נוסף
קשיות המים תלויות בעיקר בכמות הסידן והמגנזיום במים. הסכום הכולל של מלחים אלו קובע את קשיות המים בפועל.
בארץ משתמשים ביחידות מידה Parts Per Million)
ppm) שזו מבטאת את כמות חלקיקי הסידן והמגנזיום במים.
כדי להקל על הציבור משתמשים במונחים "רכים" או "קשים" באופן כללי. להן טבלה המסכמת את הערכים הללו:
| מתחת ל-50 |
ppm |
מים רכים מאוד |
| בין 50-120 |
ppm |
מים רכים |
| בין 120-240 |
ppm |
מים קשים בינוניים |
| בין 240-360 |
ppm |
מים קשים |
| מעל 360 |
ppm |
מים קשים מאוד |
-
בארץ מוגדרת רמה טובה ובריאה בין 100 ל- 200 ויש בארץ אזורים שהקשיות היא מעל 360 ppm
-
בעולם ההגדרות לגבי מהם מים קשים או רכים הם שונות ושיטת המדידה שונה גם היא, במדינות מסוימות מים רכים מאד מוגדרים מתחת ל-ppm 20 ואילו מים קשים מאד הם מעל ppm180
קשיות המים ממלאת תפקיד חשוב בחיי היום יום ובמגוון רחב של תעשיות. מים קשים יכולים אפילו להשפיע לרעה על טעם האוכל והמשקאות.
מים רכים מקציפים סבון הרבה יותר טוב, בעוד שמים קשים מעכבים את ההקצפה. כתוצאה מקשיות המים נדרש יותר סבון כדי להשיג את אותן התוצאות. בנוסף, מים קשים גורמים לאבנית על צנרת מה שגורם לנזק למכונות ומכשירי חשמל, צנרת או מערכות חימום. במערכות בהן הצטבר אבנית, אפקטיביות החימום יורדת משמעותית. לדוגמא: בדוד מים ביתי, הצטברות של 6 מ"מ אבנית על גוף החימום תדרוש 40% יותר חשמל כדי לקבל את אותן תוצאות חימום ללא אבנית.
בתעשיות רבות, קשיות המים הוא פרמטר חשוב בבקרת תהליך ונמצא במעקב תמידי. גם בשימוש יום יומי יש צורך בידיעת רמת קשיות המים. למשל במכונות אספרסו ביתיות קשיות המים המוכנסים למכונה תקבע מתי יש לעשות ניקוי אבנית. או לחילופין בדיקת קשיות תאפשר לדעת אם המרכך שלכם עושה את העבודה.
מנגד -
מחקרים רבים טוענים, ששימוש קבוע לשתיה במים עם קשיות נמוכה מאד, עלול לגרום לבעיות בריאותיות: הפרסום הראשון של מחקר בו נמצא קשר בין מים רכים מאד לתחלואה, היה לפני כ-50 שנים ביפן, ומאז שאלת ההשפעות הבריאותיות השליליות של מי שתיה רכים מאד (במיוחד דלי מגנזיום) נחקרה רבות. עד היום (למיטב ידיעתי) לא הצליחו להוכיח סיבתיות. החשיפה והתחלואה נמדדו בקהילות אך לא אצל אנשים בודדים. הערכה היא כי חוסר במגנזיום הוא הגורם לתחלואה ולתמותה. מקלוני בדיקת הקשיות
AQUADUR® אידיאליות לקבלת כמות האבנית במים, במהירות, בקלות ובאמינות
.
קשיות המים הכללית קשורה למינרלים המומסים במים. קשיות פחמתית (מתחלקת לקבועה וזמנית), קשורה למעשה לכמות האבן במים.
קשיות המים היא המדידה של כמות היונים שאיבדו שני אלקטרונים (קטיונים דו ערכיים) המומסים במים שנבדקו, ולכן קשורה לסך המוצקים המומסים. ככל שיותר קטיונים דו ערכיים מומסים במים כך המים "קשים" יותר. בדרך כלל, הקטיונים הדו ערכיים הנפוצים ביותר הם סידן ומגנזיום, אולם קטיונים דו ערכיים אחרים עשויים לתרום לרבות ברזל, אלומיניום, מנגן ועוד. בדרך כלל שאר הקטיונים הדו ערכיים תורמים מעט מאד למדידת קשיות המים. קשיות של נחל או נהר משקפת את הגיאולוגיה של אזור היצר ולפעמים מספקת מדד להשפעת פעילות האדם בקו פרשת מים. לדוגמה, באתרים שבהם יש מכרות פעילים או נטושים בקרבת מקום יש לעתים קרובות ריכוז גבוה יותר של יוני ברזל במים וכתוצאה מכך דרגת קשיות גבוהה מאוד. סביר להניח שבגלל שהמים במדינה מטופלים היטב כמות הקטיונים האחרים מלבד סידן ומגנזיום נמוכה. במיוחד במים מותפלים.
קשיות המים יכולה להתבטא ביחידות רבות ושונות, כולל מעלות צרפתיות, מעלות גרמניות, מעלות קלארק, גרגרים לליטר, מ"ג/ליטר CaCO3 (סידן פחמתי) ו-ppm (חלקים למיליון). להלן המרות כלליות:
1 ppm = 1 mg/L CaCO3
1 ppm = 0.058 grains/US gallon
1 ppm = 0.07 Clark degrees
1 ppm = 0.10 French degrees
1 ppm = 0.056 German degrees
1 French degree = 1 hydrotimetric degree
1 Clark degree = 1 grain / Imperial gallon as calcium carbonate
1 French degree = 1 part / 100,000 calcium carbonate
1 German degree = 1 part / 100,000 calcium oxide
1 grain/US gallon = 17.1 ppm
1 grain/US gallon = 1.20 Clark degrees
1 grain/US gallon = 1.71 French degrees
1 grain/US gallon = 0.958 German degrees
להלן אתר מחשבון המאפשר לתרגם ערכי קשיות
