- שיטות כימיות - בשיטות אלו מכניסים את פולי הקפה לחומר כלשהו ומולקולות הקפאין נקשרות לחומר שהוכנס ואז שוטים את החומר ביחד עם הקפאין.החומרים המקובלים הם מתילן כלוריד, אתיל אצטט, או פחמן דו חמצני (CO2)
- שיטות דיפוזיה - בשיטות אלו משרים את פולי הקפה במים והקפאין יוצא בדיפוזיה רגילה מהפולים ונשאר במים.
להלן השיטות הנפוצות:
- עיבוד בעזרת מתלין כלוריד
- עיבוד בעזרת אתיל אצטט
- עיבוד בעזרת פחמן דו חמצני
- עיבוד בעזרת מים
מתילן כלוריד ידוע כחומר מסרטן, והשימוש בו מחייב זהירות רבה.
רשות הבריאות האמריקאית - FDA – קבעה כי כמות החשיפה למתילן כלורידי המותרת לאדם היא כ 10 יחידות למיליון. בבדיקות שנעשו בקפה נטול קפאין לפני הקלייה לא נמצאה יותר מיחידה אחת למיליון. במספר מדינות נאסר השימוש בשיטה זו, הן בשל הספק והן בגלל החשיפה של עובדי החברות לחומר זה.
השימוש בשיטה זו נפוץ מאוד, במיוחד מאחר שהיא זולה מכל השיטות הקיימות.
עיבוד באמצעות אתיל אצטט (Ethyl Acetate):
את הפולים הירוקים מכניסים לתוף מסתובב, ומזרימים לתוכו קיטור, שמנפח את הפולים, מרכך את הקליפה ומאפשר לקפאין להשתחרר ביתר קלות.
שיטת דו-תחמוצת הפחמן (CO2):
בשיטה זו מנצלים שתיים מהתכונות החשובות של דו-תחמוצת הפחמן: האחת היא יכולת ספיחת הקפאין , והשניה היא נקודת הרתיחה שלו (הטמפרטורה והלחץ בו החומר עובר ממצב של נוזל לגז).
בתחילה מעבירים את הפולים הירוקים
בקיטור, כדי לרכך את הקליפה ולהקל על שחרור הקפאין מהפולים, לאחר מכן מכניסים את הפולים למכל מתכת סגור בלחץ גבוה, ומזרימים למכל דו-תחמוצת הפחמן, ההופך מיד לנוזל בגלל הלחץ וסופח את הקפאין מהפולים. כאשר רמת הקפאין בפולים ובנוזל משתווה, משחררים את הנוזל, ההופך שוב לגז ומתנדף מהמכל, והקפאין נותר במכל במצב נוזלי. חוזרים על התהליך עד שרוב הקפאין משתחרר מהפולים. זאת שיטת ההפרדה הטובה ביותר, אך בגלל מחירה הגבוה לא מרבים להשתמש בה.
למרות השם, החברה מאחורי תהליך המים השוויצרי היא קנדית - לא שוויצרית, באופן מפתיע. הטכנולוגיה עצמה פותחה אמנם פותחה בשווייץ. בשנת 1930 הומצאה בשוויצריה שיטה לשחרור הקפאין מהפולים ללא שימוש בכימיקלים, אלא רק בעזרת מים ופילטר פחם פעיל. שיטה זו נקראת גם השיטה הטבעית.
היום חברות נוספות משתשות בשיטה זו, כולל במקסיקו שם משתמשים במים מההרים הגבוהים לשטיפת הפולים.
חברה קנדית בשם "חברת המים השוויצרית לקפה נטול קפאין" (The Swiss Water Decaffeinated Coffee Company) הפכה שיטה זו לנפוצה מאוד בעולם, בעזרת פרסום מסיבי, למרות מחירה הגבוה יחסית.
אם הרעיון של שימוש בחומרים כימיים בתהליך הוצאת הקפאין, נשמע לכם קצת בעייתי, תהליך שיטת המים השוויצרי להוצאת הקפאין זו התשובה.
השיטה בתהליך "המים השוויצרי" בניגוד לשאר הטכנולוגיות, לא משתמשת בשום סוג של סוכן כימי כדי לחלץ את הקפאין מהפולים. השיטה מבוססת על שימוש באוסמוזה ומסיסות של פולי הקפה במים.
ראשית, השיטה היא לייצר נוזל שנקרא "תוצר קפה ירוק" (Green Coffee Extract) או בקיצור GCE. נוזל זה נוצר על ידי השריית כמות של פולי קפה ירוקים במיכל מים חמים (800C). המים משחררים מפולי הקפה את מולקולות הקפאין, אבל באותו הזמן משחררים גם את שומני הטעם הטובים ורכיבים מסיסים אחרים. (בזמן ההשריה פולי הקפה מתנפחים ומגדילים את נפחם פי 2). מסנן פחם פעיל מסנן את המים. בשל גודל נקבוביות המסנן, רק מולקולות קפאין נלכדות במסנן. התוצאה שמתקבלת היא נוזל מלא בטעמי קפה ורווי בחומרים מסיסים של הקפה וללא קפאין. פולי קפה הירוקים שנשארו הם נטולי קפאין וחסרי טעם ולכן משליכים אותם כי הם חסרי תועלת. מה שנותר הוא הנוזל (GCE) שאיתו אפשר עכשיו להתחיל בתהליך עצמו.
בשלב הבא, כמות חדשה של פולי קפה ירוקים מוכנסים לנוזל GCE. מכיוון שהוא כבר רווי לחלוטין עם מסיסי קפה (מולקולות טעם ושמנים), GCE לא משחרר מפולי הקפה טעמים או מסיסים. אולם משחרר מפולי הקפה את הקפאין. עכשיו מכיל הנוזל בנוסף למסיסים וטעמי הקפה גם את הקפאין שהשתחרר מהפולים. מסנני פחם פעיל לוכדים את מולקולות הקפאין מהנוזל והתהליך חוזר על עצמו. התהליך נמשך ברציפות עד שמקבלים פולי קפה שרוב הקפאין (99.9%) הוצאו מהם. התהליך כולו נמשך כ-10שעות.
סרטון שמראה את התהליך