קולומביה, היא ספקית הקפה השלישית בגודלה בעולם המייצרת כעשירית מתפוקת הקפה בעולם. (אחרי ברזיל וויאטנם). בקולומביה מגדלים את זן הערביקה בלבד וקפה קולומביה נחשב מאד איכותי.
חלק נכבד מהקפה מסווג כאיכותי וכך מצליחה קולמביה להגדיל את ההכנסות מהקפה.
ממשלת קולומביה משקיעה מאמצים רבים בבקרה ובפיקוח על איכות הקפה ובמאמצי שיווק. הממשלה רואה בקפה מוצר מועדף וגם מצליחה לשפר את תדמית הקפה הקולומביאני ברחבי העולם.
הרבה חובבי קפה מכירים את התמונה של החוואי חואן וואלדז המשופם, המוביל את חמורו בשדות הקפה הקולומביאני. רבים רק לא יודעים שהאיש שגילם את דמותו של החוואי היה שחקן מקצועי שהופיע במסע פרסום שנעשה לקידום הקפה מקולומביה.
הביקוש הרב לקפה הקולומביאני באירופה העלה את מחירו והפך אותו לנפוץ מאוד. מנגד, מכיוון שרוב הקפה נקטף ביד, תנאי המחיה של משפחות הקוטפים הם ממש מחפירים וקרובים לעבדות, וחבל שממשלת קולומביה לא שמה קץ לתופעת ניצול הילדים בגידול ובקטיף הקפה.
בקולומביה מגדלים קפה בהרים, אך הקפה האיכותי הקולומביאני גדל בשני אזורי ייצור, האזור המרכזי ואזור ההרים המזרחי.
המותגים המוכרים הם: ארמניה (Armenia), מניזאלס (Manizales), מדילין (Medillin), בוקראמאנגה (Bucaramanga) ובוגוטה (Bogota). הפולים הגדולים נקראים סופרמו (Supremo) והפולים הקטנים נקראים אקסלסו (Excelso).
הקפה הקולומביאני ,המעובד בשיטה הרטובה, מתאפיין בארומה טובה, בניחוח עשיר, בגוף בינוני כבד, ובחומציות מעודנת. אך בגלל כמות הייצור הגדולה ניתן למצוא קפה קולומביאני בטעמים ובגוונים נוספים ושונים.
את הקפה הקולומביאני אפשר לקלות במספר דרגות קלייה ולקבל טעמים שונים. הקלייה המומלצת היא בין עירונית לוינאית. הקפה טוב לפילטר ואפשר להכין ממנו גם קפה טוב בתערובות לאספרסו ולמקינטה.